logo

             
 כתר לאימון
    ביציבת שואבות המים
  Yin-Yang הגל והציר
האינטגרציה של התנועה
   
 

מחשבת התוכנית

דף הבית >> אודות >> מחשבת התוכנית

התנועה האידיאלית

אנא תן לי גמישות במפרקים לתנועה שוטפת

וציר מוצק עתיר כוח ליציבה אמינה

ואת החכמה לדעת את ההבדל ביניהם
 

ruthy_alon


מחקרי סוכנות החלל נאסא העלו למודעות הציבור את נושא הידלדלות רקמת העצם. עד אז התייחסו להתפוררות העצם כאל תהליך צפוי של הזדקנות שצריך להשלים איתו. עבור נאסא נושא הידלדלות העצם הוא סוגיה אנושית מרכזית בטיסות החלל שגם הטכנולוגיה המשוכללת לא מצאה לה עדיין פתרון מספק.
אסטרונאוטים שהם מודל הכושר התפקודי בחברה המערבית חוזרים מטיסת החלל עם עצמות מדוללות ולפעמים צריך אפילו לשאת אותם באלונקות. סביבה ללא גרוויטציה אינה נותנת לאורגניזם את האות לבנות חוזק בעצמותיו ותאים חדשים לא נוצרים. התאים הבוגרים ממשיכים לסיים את מחזור חייהם באורח שגרתי, וללא דור המשך אוכלוסיית תאי העצם מתרוששת והולכת. העצם נעשית נקבובית וחלשה, צפויה לסכנת שבירה.

מטרת תכנית Bones for Life® היא להתחקות אחר אותם התנאים התפקודיים של ארגון הגוף בתנועה העשויים לעודד את חיזוק העצמות לפני וגם לאחר שהידלדלו.

מחקרים רפואיים רבים מתמודדים עם כשל הגוף המתבגר, במיוחד של הנשים, לספוג את הסידן מן הדם אל העצם. מעבר להיבטים הכימיים, התזונתיים וההורמונאליים, מצביעים המחקרים על מחדל של חוסר בתנועה נמרצת כאחד המרכיבים הגורמים בעקביות לבעיה של החלשות רקמת העצם. ואמנם בסגנון הפעילות האישית במערב נוטה בן התרבות להימנע מכל תנועה מיותרת, ומחשיב כהישג את הטכנולוגיה המקלה על הקיום, כשאת פעולת הגוף עושים הגלגלים, המעליות והמדרגות הנעות.

איך ניתן ליהנות מהטכנולוגיה ללא קנס פיזיולוגי?

איך יכולה תנועת הגוף להשפיע על חוזק העצם?  

בין הגורמים לכשל הגוף המתבגר לספוג את הסידן לעצמות המחקרים מציינים בעקביות את המחדל של חוסר תנועה נמרצת.נוגדת גרויטציה

תנועה טבעית היא התמודדות בין משקל הגוף לכוח המשיכה של כדור הארץ. יצור חסר שלד ישיג התנעה במרחב רק ע"י מאמץ שרירי המכווץ את גופו ולסירוגין משחרר אותו להתפרס קדימה. ליצורים בעלי שלד יש יתרון שכן השלד מיטיב להתחכם לגרוויטציה וחוסך בעבודת השרירים. מספיק להעמיד את השלד נדבך על נדבך, בקירוב לקו האנך, כדי שהגוף יישען על עצמו ושום השקעת כוח שרירים לא תהיה נחוצה לו כדי לעמוד ישר בשיווי משקל.

בהדיפה קלה של כף הרגל אל האדמה יכול בעל החוליות לתלוש את המסה של גופו מן האדמה ולהזניק את עצמו לצעד נרחב קדימה. כאשר לחץ משקל הגוף, המעיק דרך כף הרגל על האדמה, מוגבר ע"י הלחץ הקפיצי של יישור הברך הכפופה – אפשר להפיק מן האדמה הדף נגדי, בכוח השווה ללחץ הגוף. כאשר בנוסף ללחיצת כף הרגל גם עורכים את השלד כציר איתן ומלוכד בהמשכיות, פועל הדף התגובה של האדמה מלמטה כלפי מעלה, מזקף את הקומה ומאפשר לצעוד בקלות צעד אחד קדימה.

תנועה אנושית יעילה היא תנועה חסכונית, המשתמשת במשקל הגוף כמדחף ההתנעה. זאת בתנאי שהשלד יכול לעשות דבר והיפוכו, הוא מסוגל לכפוף את מפרקיו בגמישות קפיצית ומיד לאחר מכן הוא אמון, באותה מידה, להקשיח את ציר האורך שלו כמוט עמיד, שיזרים דרכו את תמסורת הלחץ הדו-סטרית מקצה לקצה ללא הפרעה.

תנועה היא התחכמות לכבידה. הלחיצה המודגשת של הפסיעה הקפיצית מעיקה על האדמה במשקל הגוף ובתגובה ההדף הנגדי, החוזר מן האדמה, מזקף את הגוף ומתניע אותו קדימה. כדי להעביר את הלחץ הדו-סיטרי מקצה לקצה ללא פחת וללא עיכוב צריך שהשלד יהיה מאורגן בהמשכיות של אפקט דומינו.

שתי התכונות האלה, המנוגדות לכאורה, מתרחשות בפעימות ריתמיות עם כל צעד וצעד בהליכה. השלד המתוחכם מסוגל לרופף את מפרקיו, להיכנע מעט לכובד הגוף ולשקוע בגמישות כלפי האדמה. אולם כאשר רגל אחת ניתקת מן האדמה ומתחילה לעבור באוויר אל מקומה הבא, כאשר מלוא משקל הגוף ממוקד בעצמה על רגל אחת, מסוגל השלד מיד להדק חוליה אל חוליה ולהציב את העצמות כציר נוקשה ואחיד, שיקלוט את תגובת האדמה לעצמת כוח דריכת הרגל ויתרגם אותה להזדקפות. שום מכשיר מעשה ידי אדם לא מסוגל לתמורה קוטבית כזאת בטקסטורה של עצמו, במהירות הבזק של פקודת המוח הלא רצוני.

דילוג זה של חילוף התפקידים בין הגמישות והיציבות, בין הכפיפה והיישור, הרוך והחוזק, השקיעה וההזדקפות, המשלימים אלה את אלה, מתחולל לסירוגין ברהיטות אוטומטית מן המערכות הקדומות של המוח. האדם אינו זקוק לפיקוח הכרתי כדי לתאם את דינאמיקת הצעידה ואפילו קשה לו לעצב אותה בכוונת תחילה מתוך תכנון שכלי.

איפה אם כן קורה השיבוש?

ההצלחה להתחכם לכוח הכבידה של האדמה ולהשתמש במשקל הגוף ככוח מתניע, מותנית במיומנות של המפרקים, כפיפתם ויישורם, בשיתוף פעולה פרופורציוני של כל אחד מהם תוך היענות רלוונטית לתזמון הרמוני של תנועת כל הגוף. כוח הדחף של הצעידה תלוי באופן בו האדם מארגן את תוואי השלד וביכולתו לערוך אותו במלואו לשרות כוונת התנועה, ולהציב התנגדות קפיצית לתמסורת הלחץ המופקת מן האדמה.
מבחינה מכאנית הדינאמיקה הקפיצית הזאת הפועמת בהלמות ריתמית בהדגשות קצביות עם כל צעד, היא המסוגלת לנער ולהמריץ את זרימת הדם הנושא מזון וחמצן אל כל מקום בגוף. רק צעידה נמרצת תצליח להחדיר את הדם נושא חומרי המזון אל תוך הרקמה המוצקה של העצם. רק שלד המעוצב בהמשכיות, המגשרת בנוחיות את עקומותיו, יכול לעמוד בהצלחה בעומס חבטות הלחץ הקפיצי כפי שדרוש להזנת העצם.  

קפיציות הצעידה הנמרצת מצליחה להחדיר את הדם נושא המזון אל תוך הרקמה המוצקה של העצם. ללא צעידה נמרצת לא רק נמנע מן העצם חומר הבנייה לתאים חדשים אלא גם הפינוי של השאריות המיותרות מתהליך חילוף התמרים מתעכב והחיוניות מסתרבלת.

התנועה הנמרצת לא פחות חשובה לבריאות העצם גם מבחינת מחזור הדם בשלב בו הוא חוזר מן הקצוות אל הלב ומפנה מן הרקמות את שאריות השימוש המיותרות. זרימה זו של הדם בוורידים עובדת בעיקר נגד הכבידה ונוטה להיות יותר איטית מן ההזנה, הזורמת מן הלב אל הקצוות כלפי מטה, כשהיא נעזרת בכבידה. קשיים ועיכובים בפינוי השאריות עלולים להצטבר לאבדן החיוניות ולסיכון במחלות. רקמת עצם אשר תנועת גוף דלה ומחזור דם סטגנטי לא הצליחו להזין אותה וגם לא לשטוף אותה כראוי מהשיירים, איננה במצב המאפשר לה לספוג הזנה ולהתחדש, זוהי רקמה חסומה, המזדקנת לפני זמנה.

ללא זרימה חופשית דו-סטרית העצמות מתקשות לבנות תאים חדשים. הן נעשות מחוררות וחלשות, מועדות לסכנת שבירה במקרה של נפילה ואף בלעדיה. עצמות חלשות עלולות להישבר גם בהתהפכות על צד אחר במיטה.

מבחינה נוירולוגית הדינאמיקה של הצעידה המאורגנת היטב בתוואי, בקצב, ברציפות, בקואורדינציה יעילה בין חלקי הגוף ובהפקת זעזוע הלחץ הנמרץ – נתפסת ע"י האורגניזם כאות לחזק את עצמותיו ולעבות את רקמתן. המתכונת המכאנית נעשתה למסורת נוירולוגית במשך עידנים של אבולוציה. המוח מזהה את האופי הנמרץ של סגנון ההליכה המצריך עצמות חזקות, ועורך את הגוף באופן שיוכל לפגוש את האתגר בהצלחה ולהתחזק. התנועה עומסת הלחץ הריתמי הנמרץ והתחזקות העצם מותנים וכרוכים זה בזה כשם שהפונקציה והמבנה מסגלים את עצמם זה לזה.

בהגיון היסודי של הקיום, בו מידת היכולת להתנועע היא קנה מידה להישרדות, המוטיבציה יוצרת את היכולת. האורגניזם יגייס את המשאבים הדרושים כדי לענות על צרכיו, ויימנע מלהשקיע את מלוא יכולתו כאשר לא יחוש צורך בכך. יכולת שלא משתמשים בה הולכת לאיבוד. אם אדם אינו מגיע לחוויה של תנועה נמרצת ואינו מעמיד את עצמותיו באתגר של רמת לחץ מוגבר – האורגניזם שלו עלול לתרגם את מחדל הפעילות המוגבלת כחוסר נחיצות בחוזק. והמוטיבציה שלו לבנות חוזק בעצמות תידחה מרשימת העדיפויות.

תנועה דלה נטולת קפיציות לא ממריצה בניית תאים חדשים בעצמות, לא מבחינה מכנית ולא מבחינה נוירולוגית.
 

מה שלא בשימוש אובד. ללא אתגר יכולת אינה מתפתחת. ללא תנועה נמרצת לאורגניזם אין לא מוטיבציה ולא אפשרות ממשית להתחזק.

צמצום התנועה הגופנית בעידן הציוויליזציה משכיח מבן התרבות את המיומנות לארגון גוף משוכלל, כמו שיש לבני שבטים פרימיטיביים ששורדים בתנאי טבע. מחוסר הפעלה מספקת בציוויליזציה, לא רק המפרקים נעשים נוקשים מדי או רופפים מדי, לא רק הריתמוס נקטע בחוסר התאמה והופך למאמץ, לא רק קו השלד חורג ממסלול הרציפות ומועיד לפגיעות ושחיקה מפרקים שנדחסים, אלא גם כל המנגנון השיפוט הפנימי, העשוי לחתור למיטב, נוטה להתפשר ולשכוח את משאביו.

תנועה ללא משחק קפיצי של עימות עם לחץ עושה לבן התרבות מה שאפס גרביטציה עושה לאסטרונאוטים. התוצאה הבלתי נמנעת היא החלשת העצם ושיבוש היציבה. כשהתנועה נעשית מוגבלת ודלה יש פחות ופחות נכונות להתנועע, וכאן נקלע בן התרבות למעגל הקסמים של ההידרדרות. עצמות שנחלשו מחוסר תנועה ומיציבה קורסת מגבילים את ההעזה להתנועע וחוזר חלילה.

מעגל הקסמים של הידרדרות העצם: תנועה דלה נטולת קפיציות ויציבה בעייתית אינם ממריצים בניית תאים חדשים בעצמות. עצמות שנחלשו ויציבה קורסת מגבילים את ההעזה להתנועע וחוזר חלילה.

ההתניה הזאת של בניית העצם בתנועה דינאמית וביציבה המאורגנת כהלכה, היא נקודת המוצא של תכנית Bones for Life®. היציאה ממעגל הקסמים היא דרך הגברת הפעילות הגופנית הנמרצת. לשם כך צריך לשכלל את איכות ארגון הגוף, את היציבה ואת קואורדינצית התנועה, כדי שאפשר יהיה לעמוד בהצלחה ובבטחה באתגר הלחץ הנמרץ.

התניה זו של בניית העצם בתנועה הדינאמית וביציבה המאורגנת כהלכה היא נקודת המוצא של תכנית   Bones for Life®. הדרך להיחלץ ממעגל הקסמים היא דרך הגברת הפעילות הגופנית הנמרצת. לשם כך צריך לשכלל את איכות ארגון הגוף, את היציבה ואת הקואורדינציה, כדי שאפשר יהיה לעמוד בהצלחה ובבטחה באתגר הלחץ המוגבר.

הלחץ הדרוש להזנת העצם איננו כל לחץ שהוא ובודאי שלא לחץ מירבי סטטי. הלחץ הממריץ את חיזוק העצם צריך להיות דומה בעוצמתו, במתכונתו, בפרופורציות חלוקתו בין חלקי הגוף ובקצב שלו – שווה ערך למה שקורה בתנועה היסודית ביותר בקיום – תנועה של צעידה בריאה עתירת כוח.

האקלים המניב את התחזקות העצם מתרחש רק במנעד מסוים מאוד של דרגות לחץ. כל סטייה ממנו לא תביא תועלת במקרה הטוב, ויכולה בהחלט לגרום נזק במקרה הגרוע. עמידה בלחץ חריף ומתמיד תגרום לשחיקה. מידור הלחץ הוא משימה לא פשוטה ללמידה. יש צורך בחוש מידה ובמודעות כדי להימנע מהנטייה הכפייתית לבטא נכונות ע"י מירב הכוח במקום מירב הרגישות. רמת הלחץ המתאימה מצריכה חיפוש אחר היערכות גוף אופטימאלית שתיתפס כחלק טבעי מהחיים.

אקלים הלחץ הבונה בעצם חוזק וגמישות צריך להיות דומה בעוצמתו, במתכונתו, בפרופורציות חלוקתו בין חלקי הגוף ובקצב שלו, ללחץ הפועם בתפקוד היסודי ביותר בקיום – התפקוד של צעידה נמרצת מלאת חיים. בתנאי טבע ללא צעידה נמרצת לא תיתכן השרדות.

הסוגיה הנוקבת של התכנית לחיזוק מחודש של העצם היא איך אנשים בעלי כושר תנועתי ירוד יוכלו לעמוד באתגרים של לחץ נמרץ? איך אנשים שהזניחו את הפעילות הגופנית עד כדי הידלדלות העצמות בדרגה של סיכון לשבירה, יוכלו להתנסות בתנועות נמרצות מבלי לגרום לעצמם תסכול ונזק ממשי? איך אנשים שתוואי היציבה שלהם התקבע בנוקשות והדרדר מחוסר פעילות תנועתית מגוונת, יוכלו לעמוד בחבטות משמעותיות מבלי להיפגע בנקודות התורפה של יציבותם הקורסת? אכן, האנשים הזקוקים ביותר לתנועה הנמרצת לא מסוגלים לעמוד בה.

הסוגיה המרכזית של התכנית לחידוש העצם: איך אנשים בעלי יציבה רעועה וכושר תנועתי ירוד יוכלו לעמוד באתגרים של פעימות לחץ נמרץ מבלי להינזק?

ואמנם, הבטיחות האישית של כל תלמיד היא בראש שיקולי תכנית השיקום של התנועה לחיזוק העצם וזה יתרונה. תהליכי התנועה ערוכים בחממת למידה המבטיחה דירוג ובקרה. הנחיות התנועה כוללות אמצעים רבים להגנת המפרקים הבעייתיים של עקומות השדרה, המתנית והעורף וכן הברכיים, מפרקי הירך והקרסוליים, הנושאים במשימת הקפיציות.

התכנית לחיזוק העצם שואבת את יעילותה מעקרונות שיטת פלדנקרייז. שיטת פלדנקרייז למודעות בתנועה ואינטגרציה תפקודית ניגשת לטיפול בבעיה מקומית דרך הפרספקטיבה של המכלול השלם של כל הגוף. כדי לשפר בעיה נקודתית, צריך לאמן כל אחד מחלקי הגוף האחרים כדי שיוכל להנתק מהרגליו המקובעים ויוכל  להיענות ולתמוך באופציות החדשות המוצעות לאיזור הסובל. ההתייחסות לאינטגרציה הכוללנית של קשרי הגומלין בכל הגוף קולעת ליסוד האופייני ביותר לדרך הפעולה של כל אורגניזם. האורגניזם פועל כרשת התניות בה כל חלק מושפע ומשפיע על כל היתר. שינוי בהפעלת חלק מסוים מצריך הסכמה ועדכון של כל היתר.  

התלות ההדדית של כל חלק בגוף בשיתוף הפעולה של כל יתר החלקים, הפרספקטיבה של המכלול השלם, היא התכונה האופיינית ביותר לדינאמיקה של כל אורגניזם. המפתח של שיטת פלדנקרייז הוא הדברות עם האורגניזם בשפת האינטגרציה. כדי לשקם ליקוי נקודתי צריך לקבל את הסכמתם של כל יתר חלקי הגוף להסתגל ולעדכן את הרגליהם בתמיכה לשינוי.

הרגלי תנועה ויציבה שהם עקשניים כמו כל התמכרות אחרת, מתחילים להיפרם כשניגשים אליהם בגישה האינטגרטיבית. ניתן לשנות הרגלים באותה דרך בה הם התגבשו, אומר פלדנקרייז. כמו תינוק שרוכש את שליטתו בביצועיו הגופניים דרך ניסיונות וטעיות אין ספור, כך התהליך לשינוי הרגלים מנחה את הלומד המבוגר להתנסות במגוון וריאציות סביב משימה תפקודית מסוימת, תוך תשומת לב לשיתוף הפעולה של כל יתר חלקי הגוף ביחס לנושא התפקודי. התהליך מצליח ליצור שיפור ספונטאני כי הוא מדבר אל האורגניזם בשפתו, שפת התושייה וחיפוש הפתרונות שיתאימו לכל גופו.

עידון איכות התנועה בשיטת פלדנקרייז מעורר את המוח לתכונה הבסיסית ביותר לכל יצור בריא, השאיפה לחפש פתרונות של הצלחה וסיפוק; הכישרון להמציא תחבולות; החתירה הלא מתפשרת למירב טובת החיים. במקום חיקוי חיצוני, הלומד מחדד את מצפן מערכת השיפוט העצמאית שלו.

ההקשבה למשוב הפנימי המנתב את התנועה לאיכותה האופטימית, תוך השגת הסכמה של שיתוף פעולה מכל יתר חלקי הגוף, איננה עניין של כוח פיזי. להפך, הכוח מכסה ומתעלם מדקויות המשוב האישי, שיכול היה להוביל לתנועה הרמונית. במעבדת תהליך התנועה לגילוי היענות גומלין מועילה האווירה צריכה להיות תומכת וממיסה את כל המגננות וההשקעות המוגזמות הקשורות להרגל. למען רגישות ההבחנה צריך להוריד את מפלס המאמץ למינימום, להתחשב בגבולות היכולת, להתנועע לאט בקצב אישי שמאפשר מעקב של הקשבה ומודעות. אפילו העימות עם כוח הכבידה מרוכך בשיטת פלדנקרייז עד כמה שאפשר, ע"י שכיבה על הרצפה. רק אז יש סיכוי לעקוף את דחף השגרה ולגלות אפשרות תיאום יותר יעילה שהאורגניזם יהיה מוכן לאמץ אותה.

לעומת זאת בתכנית Bones for Life® הכרחי ליישם כוח מוגבר תוך כדי תנועות קצובות הנעשות בשדה המציאותי של העמידה האנכית, כפי שנדרש להמרצת העצמות. התכנית לחיזוק העצם נאלצה לחפש אסטרטגיות אחרות ליצירת חממת למידה אורגנית, כדי להגיע לכך ששדרוג איכות התנועה יבוא מאליו כמסקנה פנימית ולא כחיקוי שאול.
 

תכנית Bones for Life® משתמשת במעבדת הקואורדינציה של שיטת פלדנקרייז המתנהלת בשכיבה על הרצפה ומיישמת את עקרונותיה בתנאים אחרים הדרושים לחיזוק העצם: תנאים מציאותיים של תנועה קפיצית נמרצת ביציבה אנכית עומסת כובד.

תכנית Bones for Life® מציעה מבחר של אמצעי הגנה העוקפים את סיכון ההגזמה והנזק ומאפשרים ניתוק מהתבנית השגרתית של ההרגל, תוך כדי יציבה אנכית ותנועות נמרצות העומסות פעימות לחץ ריתמי. אחת מדרכי ההגנה היא שימוש ברצועת בד ארוכה הנכרכת כריתמה סביב הגוף בדרך מסוימת. הריתמה מלכדת את כל הגוף באחידות מוצקה, וכך מעניקה לו חוויה של אמון בציר העמידה. הרתמה מתעלת את המפרקים להתארגן באיפוס יותר מוצלח של קו היציבה, באופן שמידת עמידותם ללחץ, תוך כדי תנועה, תהיה מעצמה יותר איתנה ופרופורציונית ליתר הגוף – וזו הבראתו.

הריתמה, רצועת בד באורך 7 מטר, אמצעי הבטיחות העיקרי של תכנית Bones for Life® כשהיא נכרכת סביב הגוף היא מקנה חוזק לציר העמידה, ומגבילה את התפרקות היתר של המפרקים הגמישים מידי לפרופורציות הרמוניות ביחס ליתר חלקי הגוף. הריתמה משמשת הלוואה של אינטגרציה משוכללת בעזרתה גם אנשים לא מאורגנים יכולים לחוות בשלום תנועות דינאמיות מחזקות עצם.

הריתמה היא מעין הלוואה של אינטגרציה. היא מאפשרת גם לאנשים לא מאורגנים לחוות בבטחה עיצוב יעיל של גופם, ולפתח את הדימוי העצמי והיכולת הממשית לעמוד בו ללא נזק, תוך כדי תנועות נוגדות כבידה ועומסות לחץ.

כמה צעדי דריכה מתונה במקום,  או קפצוץ קל על העקבים, כאשר קשורים ברתמה, יתנו הזדמנות לארגון היעיל של ציר העמידה לקבל את הסכמת כל חלקי הגוף. לאחר מכן, ביום-יום, ללא הריתמה, יוכל זכרון העמידה להיות מודל פנימי חדש ליציבה משופרת.

אמצעי בטיחות נוסף יכול להיות השימוש בקיר. הדיפת הקיר ברגל או ביד בשכיבה או בעמידה, יוכל לערוב לניתוב מסלול אופטימלי לתמסורת לחץ לאורך השלד. בעמידה, יש להשענות הגוף על הקיר סיכוי להעביר את הדף הלחץ מן הרגל הדורכת על האדמה אל הראש, בתוואי היציבה האופטימלי וברציפות של אפקט דומינו הזורם מקצה לקצה, ללא עיכוב, ללא התנגשות בחוליות חורגות וללא הדחסות.

להישענות הגב אל הקיר אפשר גם להוסיף אתגר של שינוי פני שטח ההשענות בעזרת כדורי ריפוד, המאלצים את יציבת הגוף להסתדר לפיהם בדרך העוקפת את השגרה, וכך מעוררים את המוח ליכולת ההסתגלות שלו.

כאשר על בסיס המצב החדש, בו הגב נשען על כדורי ריפוד שונים ונתמך בקיר בעמידה אנכית, מפעילים גם תנועה טבעית, תנועה שהגוף מבין אותה ורהוט בה, כמו וריאציות על נוסחה יסודית של הליכה, מקבל הארגון החדש של מבנה הגוף חיזוק, והרגלי יציבה של שנים מתחילים להיפתח לתמורה.
מתכונת ההליכה מחזקת את ארגון הגוף בו נעשתה, התנועה ממסדת את הקונטקסט בו היא פועלת. הצירוף של שינוי מצב ההיערכות + ביצוע פעילות במצב החדש, מניבה תוצאות מפליאות.

התנועה מחזקת את עיצוב הגוף בו נעשתה. פעילות הגוף ממסדת את הקונטקסט בו אורגן הגוף בזמן הפעולה. הפונקציה מקבעת את המבנה בו הופעלה.

קונפיגורציות התנועה בתכנית האימונים לקוחות כולו מאוצר מתכונות ההתנעה בטבע, בדומה לצעידת בעלי חיים או לשלבי רכישת התפקוד של התינוק המתפתח.
מתכונות תנועה אלה סוננו למירב היעילות מדורי דורות של ברירת האבולוציה וקודיהן רשומים בזיכרון התפקודי של כל יצור. הפעלת הנוסחאות הקדמוניות מזכירה ללומד מאגר של ידע עתיק המעורר את מערכת העצבים לתכונתה היסודית – הנחישות להצליח להתקיים. כמו לתת למישהו רמז של כמה תווים משיר ילדות נשכח, כדי שייזכר וידע להמשיך אותו בהתלהבות בעצמו, כך התנועות הראשוניות מעניקות מקור של אינפורמציה להשגת ידע של הרמוניה ושטף. המתכונות הקדומות הן אוניברסאליות לאדם. ככל שאנשים השונים זה מזה מתקרבים למקור הם מקבלים חיזוק קולקטיבי למודל השתפרותם.

כל האסטרטגיות של תכנית Bones for Life® מפעילות קונפיגורציות תנועה הלקוחות מאוצר מתכונות התנועה בטבע שסוננו ליעילות דרך עידנים של ברירת אבולוציה. הנוסחאות הקדמוניות הן מאגר של ידע אמין המעורר את מערכת העצבים לתכונתה המקורית – הנחישות להשתכלל.

בתום תהליך תנועתי המעוצב במיוחד לתכלית חיזוק העצם, אנשים עומדים כשגופם בוחר מעצמו תוואי יותר אידיאלי , הראש ניצב מעל עמוד השדרה והתנועה שוטפת ביתר הרמוניה ויעילות.

עם ארגון יותר משוכלל כל תנועה בחיי היום יום תמשיך לעשות את עבודת בניית העצם. בכל צעד הלחץ הקפיצי יזרום ביתר הצלחה דרך העצמות ויטעין אותן בעוצמה, מבלי שיאבד בהתנגשות עם מחסומים, ומבלי שיגרום נזק למפרק חריג. פעימות הלחץ יגיעו מקצה לקצה ללא פחת, ללא אבדן קצב וללא בזבוז מאמץ.

לסיכום, עצמות הן איבר חי ומגיב וניתן להעמיד אותן בתנאים הדינאמיים העשויים להמריץ אותן להתחזק. בריאות העצם היא פיסת אקולוגיה אישית הנתונה בידי וברגלי כל אחד ואחד, מעבר לכל תלות חיצונית. כל אדם שמסוגל להתהלך, בכל מבנה גוף ובכל מצב, יכול לעכב ברב או במעט את תהליך דלדול העצם ואף להפוך את מגמתו ע"י התנועה הטבעית.
כל אדם יכול ללמוד בקצב שלו, בהדרגה ובבטיחות את המתכונות היסודיות של התנועה הטרום תרבותית ולרכוש מחדש תנועה עתירת לחץ קפיצי, הפועמת בקצב ריתמי, המחדירה את הדם לרקמת העצם ושולחת למוח את האות לחדש את עצמותיו.

התנועה הדינמית הטבעית זורמת דרך כל אחד מחלקי הגוף ומשלבת אותם בהרמוניה מתאימה. היא מארגנת את האדם למיטבו, ליציבות ולגמישות כאחת, לאמון בעצמותיו ולחופש במפרקיו. החדווה שעולה עם ביצוע התנועות הנמרצות, שבעזרת אמצעי העזר מתרחשת בקלות ובתחושת הצלחה, היא בת לוויה קבועה לפעילות הדינאמית. מעבר לשכלול התנועה, התמורה מברירת מחדל של התפשרות עם מגבלות הגוף אל גילוי היכולת העצמאית להשתפר, מביאה איתה התלהבות שאני קוראת לה  אופטימיזם ביולוגי, שהולך בד בבד עם התנועה הקפיצית, מלאת החיים כפי שנועדה להיות מטבע הבריאה. האופטימיזם הביולוגי הזה של שכלול תנועת הגוף הוא הרווח העיקרי של התכנית, חיזוק העצם הוא הפרס המשני.

אופטימיזם ביולוגי – הרווח האמיתי של תכנית
Bones for Life®, חיזוק העצמות הוא הפרס המשני.
דף הבית        אודות        צור קשר